רקע: משך למעלה משנה נטושה היתה מחלוקת על אופן חישוב הזכויות לפי תמ"א 38/2 במסלול של הריסה ובניה מחדש: וועדות הערר אימצו ברובן את "פרשנות גדרון" (פרשנות יו"ר ועדת הערר ת"א דאז, עו"ד מיכה גדרון), אשר חישבה את תוספת הקומות שהתירה התמ"א לפי "בניין תיאורטי" שניתן לבנות לפי התכניות החלות על המגרש (אף אם טרם נבנה), כך שנוצרה "קומה תיאורטית" גדולה ששטחה שימש בסיס לתוספת שטח הקומות הנוספות. לעומת זאת, עמדת המדינה, שהובעה בעת"מ 34111-02-15 קניג ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב ואח', היתה כי פרשנות זו אינה נכונה, וכי יש לחשב את תוספת הזכויות לפי הבניין הקיים במגרש ושטח הקומות הקיימות.
בהמשך, החליטה המועצה הארצית לקדם תיקון לתמ"א 38 על מנת להבהיר את דרך חישוב הזכויות. הנוסח הראשון לתיקון, אשר הועבר להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, אימץ את החישוב על בסיב "בניין תיאורטי" ("פרשנות גדרון"). בהחלטה בנדון ניתנה הנחיית המועצה הארצית למוסדות התכנון לשקול את מדיניותה כאמור בנוסח התיקון שהופץ. במענה לנ"ל, הופצה הנחיית המשנה ליועמ"ש, ארז קמיניץ, לפיה הנחיית המועצה הארצית נעדרת תוקף משפטי וכל עוד לא נכנס לתוקף תיקון לתמ"א, עמדת המדינה היא כי אין להחיל את נוסח התיקון המוצע על בקשות חדשות (*). מאז נדונו במועצה הארצית גרסאות שונות לחישוב הזכויות עד אשר אושר התיקון הנ"ל.
תמצית התיקון: שלושה נדבכים עיקריים מוסדרים בתיקון 3 א':
* מכתב המשנה ליועמ"ש מיום 23.11.15 למנכ"ל מרכז השלטון המקומי וליו"ר איגוד היועמ"שים בשלטון המקומי.
** לאור הלכת פרחי ביקל (גיליון 42, 19.12.16) יש הטוענים כי סעיף זה בתיקון מחוסר תוקף, בהעדר הסמכה בחוק.