ברעא 6483/15 נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נ' רות קטן ו- 56 אח' (ניתן ביום 2.8.16) דן בית המשפט העליון בערעור עלדחייה על הסף של חלק מתביעת פיצויים בגין סלילת כביש 471, ופסק (מפי השופט סולברג ובהסכמת השופטים דנציגר וברון):
- נזק שניתן לתבוע במסגרת סע' 197, לא ניתן לתבעו במסגרת הליך נזיקי. ההסדר שבסע' 197 נועד להבטיח פיצוי בגין כל פגיעה קניינית עקב אישור התכנית, ללא תלות בשאלת אשמת רשויות התכנון.
- מכיוון שהמחוקק קבע במפורש בסע' 197 שהפיצוי על ירידת ערך המקרקעין ינתן ע"י הוועדה המקומית, לא ניתן יהיה לתבוע בגין אותו נזק אדם אחר שהיה שותף או אחראי לגרימתו.
- נזק שסע' 197 לא מעניק פיצוי בגינו (נזק סובייקטיבי), לא ניתן לתבעו בעוולת המטרד, ככל שמדובר במטרד הנובע במישרין מן התוכנית.
- תובע שאינו נכנס לגדרי הסעיף (כגון בעלי נכס שאינו גובל או שלא היה בעלים בתחילת התכנית) - רשאי לתבוע בתביעה נזיקית.
- ניתן לתבוע בתביעה נזיקית פיצוי עבור נזק שסע' 197 אינו מעניק פיצוי בגינו, אם העוולה הנזיקית אינה עוולה קניינית, אלא מבוססת על אשם מוסרי - כגון רשלנות או הפרת חובה חקוקה. אולם, ככל שמדובר ברשלנות במסגרת הליך התכנון, הכלל הוא כי יש להעלות טענות על כך במסגרת הליך ההתנגדות, ורק במצבים חריגים תותר העלאת טענה ממין זה במסגרת הליך נזיקי מאוחר.
- מטרדים בשל חריגה מתכנית או מטרדים ארעיים שנגרמו בתקופת הוצאתה לפועל (בתקופת עבודות הסלילה) אינם נגרמים במישרין מן התכנית ולכן ניתן לתבוע פיצוי נזיקי בגינם. אולם, גם כאן תהא מניעות מלתבוע אם ניתן היה להעלות את הטענות במסגרת התנגדות.
- יש למחוק מהתביעה את כל הטענות נגד התכנית עצמה. המקום הטבעי לבירור טענות אלו הוא במסגרת ההליך התכנוני ולא בהליך משפטי ולא מתקיימות נסיבות חריגות לאפשר העלאתן כעת.
